תורת שלושת המרכיבים

הקריטריונים של תורת שלושת המרכיבים היוו, למשל, את הבסיס לאמנת מונטווידאו, עליה חתמו 20 מדינות אמריקאיות. באמנה זו הוכרז על התנגדות להתערבות צבאית בעניינים פנימיים של מדינות אמריקה, והיא היוותה חלק ממדיניות השכנות הטובה (Good Neighbor Policy) של ארצות הברית בין השנים 1933 ו-1938. באמנה זו הוגדרו גם המאפיינים של מדינה. עם זאת, באמנת מונטווידאו נכלל קריטריון רביעי להערכת ריבונות. על פיו, על מדינה להיות מסוגלת לקיים יחסים בינלאומיים עם מדינות אחרות. קריטריון זה נתפס על ידי רבים כחלק מהקריטריון של שלטון מתפקד.

תורת שלושת המרכיבים משמשת לעתים קרובות להערכת קיומה של מדינה על פי המשפט הבינלאומי. עם זאת, לעתים קרובות עמידה בשלושה קריטריונים אלה אינה מספיקה להכרה כמדינה. מכיוון שמדינות חדשות נוצרות לרוב על ידי התפצלות ממדינות קיימות, נדרשת גם התפצלות מוצלחת ומתמשכת. פרישה היא התנתקות של חלקים מהמדינה לצורך הקמת מדינה עצמאית וריבונית. לשם כך, על המדינה המנותקת להוכיח כי המדינה המקורית אינה מעוניינת או אינה מסוגלת לצרף אליה מחדש את המדינה המנותקת ולשלוט בה.

הקריטריון החשוב ביותר כדי שאזור ייחשב כמדינה הוא ההכרה בו ברמה הבינלאומית על ידי כל המדינות האחרות. הדבר מתבצע בדרך כלל באמצעות הצהרה, כלומר הכרזה רשמית על ההכרה. עם זאת, מרבית המדינות מעניקות הכרה זו רק כאשר מתקיימים כל הקריטריונים האובייקטיביים של מדינה, הכוללים לפחות את שלושת הקריטריונים של תורת שלושת המרכיבים.

דוגמאות למדינות וליחידות לא-מדינתיות

הערכות הבאות שנויות במחלוקת בחלקים רבים. לעתים קרובות לא ניתן לתת הערכה ברורה לגבי קריטריונים בודדים, מכיוון שתמיד ישנם טיעונים בעד ונגד. לפיכך, יש לראות ברשימה זו הערכה כללית בלבד, ללא כניסה לפרטים.

סילנד

נסיכות סילנד הוכרזה כמדינה עצמאית בשנת 1967. סילנד היא מבצר ימי הממוקם כ-10 ק"מ מול חופי בריטניה. מכיוון שלסילנד אין לאום ולא שטח לאומי, היא אינה מוכרת בזירה הבינלאומית.

פלסטין

לפלסטין אמנם יש שטח ריבוני בפועל, אך אין לה שטח ריבוני מוכר. הגבולות הנוכחיים והגבולות המדוברים לעתים קרובות משנת 1967 אינם מוכרים. אין מסמך משפטי מוכר המגדיר את הגבולות. אמנם לפלסטין יש ממשלה בדמות הרשות הפלסטינית, אך זו מוטלת בספק על ידי חמאס. הרשות הפלסטינית גם אינה שולטת על כל שטח המדינה הפוטנציאלי, כך שאין בה סמכות שלטונית. עם זאת, למעלה מ-80% מכלל המדינות בעולם הכירו בפלסטין כמדינה. אך כאן ניתן גם לערוך השוואה למדינות כושלות, שאין להן שלטון מתפקד, אך לרוב הן ממשיכות להיות מוכרות כמדינות מתוך המשכיות של מדינה קודמת.

קוסובו

הרפובליקה של קוסובו היא למעשה מדינה, אך היא מוכרת רק על ידי כ-60% מהמדינות בעולם. לקוסובו יש שטח לאומי, עם לאומי וממשלה השולטת במדינה זו. עם זאת, כאשר מדובר בהכרה בקוסובו, המדינות שאינן מכירות בה חוששות לרוב מהכרה בשטחים משלהן, שבהם קיימים מאמצי פרישה, על ידי מדינות אחרות, או שהן תומכות במדינת המוצא, סרביה, ובתומכתה, רוסיה, ששתיהן מסרבות אף הן להכיר בקוסובו.

הרפובליקה הערבית הסהראווית הדמוקרטית

הרפובליקה הערבית הסהראווית הדמוקרטית אינה מדינה. לשטח זה אין טריטוריה מוגדרת. עם מדינת המוצא, מרוקו, קיים רק גבול לא מוכר, אשר מועתק שוב ושוב. חלקים נרחבים מהשטח כבושים על ידי מרוקו, כך שהממשלה הפוטנציאלית אינה שולטת על השטח כולו, ולכן אין בה סמכות שלטונית.

טייוואן

טייוואן אינה מדינה עצמאית. השטח עומד רק בשני קריטריונים מתוך תורת שלושת המרכיבים. יש בה עם לאומי וכוח מדיני בעל יכולת פעולה בינלאומית. עם זאת, הן טייוואן והן הרפובליקה העממית של סין רואות עצמן כיורשות האימפריה הסינית וכנציגות של המדינה הסינית כולה. השם הרשמי של טייוואן, הרפובליקה הסינית, מדגיש זאת. לפיכך, אין שטחים לאומיים נפרדים של הרפובליקה הסינית ושל הרפובליקה העממית של סין, ולכן אין גם מדינות נפרדות.

כורדיסטן

האזורים הכורדיים אינם מהווים מדינה עצמאית. אמנם ייתכן שקיים עם לאומי המורכב מהעם הכורדי, אך אין שטח לאומי מוגדר. בחלק האיראני של האזור אין גבול מוכר באופן ברור, אף על פי שהגבול מוגדר עם מחוז כורדיסטן. בחלק העיראקי של האזור יש גבול ברור דרך האזור האוטונומי של כורדיסטן. בסוריה יש גם גבול ברור דרך האזור האוטונומי רוג'בה, אך גם זה אינו מוכר כגבול רשמי ויש סכסוכים צבאיים ופוליטיים חוזרים ונשנים סביב הגבול. בטורקיה, לעומת זאת, אין גבול מוגדר בבירור לאזורים הכורדיים. בסוריה ובעיראק ניתן לזהות ריבונות מדינתית, אך לא באיראן ובתורכיה. עם זאת, בסוריה נמצאים חלקים מהשטח הכורדי תחת שליטה תורכית, דבר המעיד שוב על היעדר ריבונות מדינתית.

---

חוֹתָם - הגנת מידע