 |
דיקטטורה
דיקטטורה היא צורת שלטון שבה אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים קובעים את המדיניות בחברה מבלי שקיבלו לגיטימציה לכך מהעם באמצעות בחירות חופשיות או צורה אחרת של ביטוי רצון. דיקטטורה היא גם מצב שבו, לאחר תום תקופה בינונית שבה הוסמכו אנשים אלה, הם לא הוסמכו מחדש. דיקטטורה היא גם מצב שנוצר ללא לגיטימציה דתית או חוקית.
השליט בדיקטטורה הוא הדיקטטור. הדרך הנפוצה ביותר להקמת דיקטטורה היא הפלת הממשלה הקודמת בכוח, כלומר בהפיכה.
דיקטטורים יכולים גם לקבל את האחריות השלטונית באמצעות בחירות דמוקרטיות, אך אז הם אינם יכולים להיבחר מחדש. הסמכת נציגי העם הנבחרים לשלטון יכולה להתבצע רק לתקופה מוגדרת בטווח הבינוני, ובמקרה חירום יש לאפשר את הדחתם מתפקידם לפני תום הקדנציה. תקופה בטווח הבינוני יכולה לכלול, למשל, מספר שנים. לרוב, נציגי העם נבחרים לתקופה של ארבע או חמש שנים. לאחר מכן יש לחדש את הסמכתם, אחרת צורת השלטון הופכת לדיקטטורה. ניתן למנוע את הדחתם, למשל, באמצעות החלת תקנות חירום או שינוי חוקים קיימים.
ההבדל בין דיקטטורה למונרכיה ולתיאוקרטיה
ההבדל המהותי בין דיקטטורה למונרכיה ותיאוקרטיה הוא שהדיקטטור בדרך כלל אינו מקבל לגיטימציה מצד שלישי, ולכן גם לא מהעם, להשתלט על השלטון. לעומת זאת, במלוכה ובתיאוקרטיה, השליטים מקבלים לגיטימציה, גם אם לא קיבלו אותה באמצעות ביטוי רצון העם.
למלך, כלומר למלך או לקיסר, יש לרוב לגיטימציה אלוהית, ובמלוכה נבחרת הוא נבחר לכל חייו על ידי בחירה של מעגל מצומצם של אנשים מתוך מעגל מוגדר וקטן של אנשים. במלוכה תורשתית, תפקידו של המלך או הקיסר עובר בירושה לאחד מילדיו.
גם לתיאוקרט, כלומר פרעה, ח'ליף, אייתוללה או אפיפיור, יש לגיטימציה אלוהית. עם זאת, הוא אינו מקבל את שלטונו בירושה, אלא נבחר על ידי קבוצה מסוימת של אנשי דת.
לכן, מלכים ותיאוקרטים הם בדרך כלל בעלי לגיטימציה אלוהית, ולכן הם מוכרים על ידי העם כשלטון. כאשר הרוב העממי מפסיק להכיר בשלטונם, הם לרוב מודחים או נאלצים להתפטר. מערכת השלטון של מונרכיה ותיאוקרטיה אינה מוטלת בספק על ידי העם בדרך כלל לאורך זמן, לרוב לאורך אלפי שנים. מערכת השלטון של דיקטטורה מוטלת בספק על ידי העם לאחר פרק זמן מסוים, לרוב לאחר מספר שנים או עשרות שנים, ובכך היא מאבדת את הלגיטימציה שלה לשלטון.
דיקטטורות שמצליחות לשרוד עשרות שנים משנות את אופיין והופכות לרוב למונרכיות דה פקטו. זהו המקרה, למשל, בצפון קוריאה עם משפחת קים או שושלת פקטו. בסוריה, למשל, היו ניסיונות להקים מונרכיה דה פקטו עם משפחת אסד, אך זו הופלה כבר בדור השני עם בשאר אל-אסד.
